סיפור השיעבוד שלכם סטפן מולינו איך זה קרה? ואיך אתם יכולים סוף סוף… להיות חופשיים כמו כל החיות, בני האדם רוצים לשלוט ולנצל את המשאבים סביבם. בהתחלה, בעיקר צדנו ודגנו, ואכלנו מהאדמה אבל זה משהו קסום, ונורא, קרה למוח שלנו הפכנו, לבדנו מכל שאר החיות.

לפוחדים מהמוות ומאובדן עתידי, וזה היה תחילה של טרגדיה גדולה, ואפילו אפשרות גדולה יותר אתם מבינים, שהפכנו לפוחדים ממוות, מפציעה וכליאה הפכנו לברי שליטה. ובעלי ערך רב כל כך, בצורה שאף משאב אחר יכול להיות.

המשאב הגדול ביותר שכל אדם יכול לשלוט בו אינם משאבים טבעיים, כלים, חיות או אדמה אלא בני אדם.

אתם יכולים להפחיד חיה, כי חיות מפחדות מכאב באותו הרגע אבל אתם לא יכולים להפחיד חיה עם אובדן חירות, עם עינוי או כליאה בעתיד. בגלל שלחיות יש מעט מאוד הבנה של ה"מחר".

אתם לא יכולים לאיים על פרה בעינוי, או כבשה עם מוות אתם לא יכולים להניף חרב אל מול העץ ולצעוק עליו לייצר יותר פירות, או להחזיק לפיד בוער אל מול שדה, ולדרוש יותר חיטה.

חקלאות האדם

חקלאות האדם הזאת הפכה לעיסוק הכי רווחי והרסני במהלך ההיסטוריה והוא עכשיו מגיע לשיא ההרסני שלו. החברה האנושית לא יכולה להיות מובנת בצורה הגיונית עד שרואים אותה בשל מה שהיא.

סדרה של חוות, שהבן חקלאי אדם הם בעלי עדרי אדם יש אנשים שמתבלבלים כי ממשלות מספקות ביטוח רפואי, מים, השכלה ודרכים ואז נראה שהזמנים הטובים פה.

שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהמציאות. חקלאים מספקים רפואה, השקייה ואימון לצאן שלהם יש אנשים שמתבלבלים, כי אנחנו מקבלים חירויות מסויימות ואז מדמיינים שהממשלות שלנו מגנות על החופש שלנו.

אבל חקלאים שותלים את הגידולים שלהם במרחק מסויים אחד מהשני כדי להגדיל את התפוקה שלהם ויתנו לחיות מסויימות תאים או שדות גדולים יותר אם זה אומר שהם ייצרו יותר בשר וחלב.

במדינה שלכם, חוות המיסים שלכם, החקלאי שלכם מעניק לכם חופש מסויים לא כי אכפת לו מהחירות שלכם, אלא כי הוא רוצה להגדיל את הרווחים שלו. אתם מתחילים לראות הכלוב הטבעי שנולדתם לתוכו?

4 שלבים עיקריים לחקלאות בני-אנוש

מצרים העתיקה

בשלב הראשון, היה כפייה אנושית ישירה ואלימה, הגוף האנושי היה תחת שליטה אבל היצירתיות הפריון של המוח האנושי נותרה מחוץ לטווח של השוט, הברזל המלובן והשלשלאות. עבדים נותרו מאוד לא פרודוקטיבים והיו זקוקים לכמות אדירה של משאבים, בשביל לשלוט בהם.

המודל הרומי

בו עבדים קיבלו חופש מוגבל, עצמאות ויצירתיות שהגדילו את היצרניות שלהם זה הגדיל את העושר של רומא וכן את ההכנסה ממסים של הממשלה הרומאית ועם האושר הנוסף הזה, רומא הפעה לאימפריה. רומא השמידה את הכלכלה החופשית שהזינו את הכוח שלה, וקרסה.

המודל הפיאודלי

לאחר קריסתה של רומא, המודל הפיאודלי הציג את הרעיון של בעלות על מרעי צאן ומיסוי. במקום להיות רכוש באופן ישיר, חקלאים עבדו אדמות שהם יכלו לשמור לעצמם כל עוד הם שילמו לברוני המלחמה המקומיים.

המודל הזה קרס בסופו של דבר בגלל החלוקה המתמדת של אדמות חקלאיות והושמד במהלך המאה ה 18 באנגליה כשאדמות אוחדו ומאות אלפי איכרים גורשו מאדמות אבותיהם בגלל שטכניקות חקלאות חדשות הפכו חוות גדולות יותר לפרודוקטיביות יותר, עם פחות כח אדם.

התפוקה המוגדלת של ימי הביניים המאוחרים יצרה את עודף המזון שנדרש, לשם התרחבות של עיירות וערים שבתורו גרם לעלייתו של המודל הדמוקרטי של בעלות על בני אדם.

המודל הדמוקרטי

בעוד שאיכרים ללא מקום הציפו את הערים מלאי ענק של משאב אנוש זול הפך נגיש לתעשיינים העולים והמעמד העליון של חקלאי האדם מהר הבינו שהם יכולים לעשות יותר כסף ע"י לתת לצאן שלהם לבחור את המקצועות שלהם.

תחת המודל הדמוקרטי, בעלות ישירה על עבדים הוחלפה ע"י מודל ה"מאפיה"

מודל המאפיה

המאפיה לעיתים נדירות מחזיקה בעלות על עסקים באופן ישיר אלא, שולחת ביריונים פעם בחודש לגנוב מבעלי העסקים. עכשיו מותר לעם לבחור את המקצוע שלכם שמעלה את הפרודוקטיביות שלכם.

ככה גם את המיסים שאתם יכולים לשלם לבעלים שלכם.

Please wait...